תעשיית התוכן הדיגיטלי מלאה באנשי מקצוע שהגיעו מכל מיני כיוונים – שיווק, פרסום, רשתות חברתיות ואפילו תחומים שלא קשורים בכלל לתקשורת. אבל יש קבוצה אחת שמביאה איתה סט כלים שקשה לרכוש בשום קורס או סדנה, והיא אנשי העיתונות. נבו שפיר, שמגיל 16 עובד בתוך חדרי חדשות ומערכות עיתונאיות, הוא דוגמה חיה לאיך הרקע הזה יכול להפוך לבסיס של קריירה בולטת בעולם התוכן.
שפיר התחיל את דרכו ברדיו קול ישראל ובכתיבה לפרסומי נוער. משם המשיך לערוץ החדשות הבינלאומי i24News ולמערכת עיתון מעריב. במקביל, למד תסריטאות באוניברסיטת תל אביב. כל תחנה בדרך לימדה אותו משהו אחר, אבל הקו המשותף תמיד היה אותו דבר: לספר סיפורים בצורה שאנשים באמת רוצים לקרוא.
העקרונות העיתונאיים שעושים את ההבדל
אז מה בעצם אנשי תוכן יכולים ללמוד מהגישה העיתונאית? אם מסתכלים על הדרך של נבו שפיר, אפשר לזהות כמה עקרונות ברורים.
הראשון הוא דיוק. בעיתונות, כל מילה חשובה. אין מקום למילוי ולניפוח טקסטים. כשאתה רגיל לכתוב תחת מגבלות של מקום וזמן, אתה לומד לבחור כל משפט בקפידה. זה יתרון עצום בעולם שבו הקוראים מאבדים עניין תוך שניות.
השני הוא חשיבה על הקהל. עיתונאים לא כותבים לעצמם. הם כותבים למישהו ספציפי, עם שאלות ספציפיות, שרוצה לקבל תשובות ברורות. הגישה הזו, שנבו שפיר הביא איתו לתפקידו כסמנכ"ל תוכן יצירתי בחברת Publishares, היא בדיוק מה שמבדיל בין תוכן שעובד לתוכן שפשוט קיים באינטרנט.
השלישי הוא מהירות. חדרי חדשות לא מחכים לאף אחד. היכולת לייצר תוכן איכותי בקצב גבוה היא מיומנות שעיתונאים מפתחים בצורה טבעית, וזה בדיוק מה שהשוק דורש היום.
נבו שפיר והשכבה היצירתית שמשלימה את התמונה
מעבר לכל אלה, שפיר מביא עוד שכבה נדירה. הוא גם משורר שהוציא לאור את ספר השירה "השיח המגמגם עם העולם". השילוב בין עין עיתונאית חדה לרגישות של יוצר נותן לו יכולת לראות תוכן מזווית שרוב אנשי המקצוע בתחום פשוט לא רואים.
בשורה התחתונה, הנתיב של נבו שפיר מוכיח שעיתונות טובה היא לא רק מקצוע של העבר. היא אולי דווקא הכלי הכי רלוונטי להווה.
סיכום
לסיכום, נבו שפיר מייצג דור חדש של אנשי תוכן שמביאים איתם ניסיון עיתונאי אמיתי לעולם הדיגיטלי. השילוב של דיוק בכתיבה, הבנת קהל, מהירות עבודה ורגישות יצירתית הופך אותו לדוגמה למה שתעשיית התוכן צריכה היום. הדרך שלו מוכיחה שמי שרוצה להצליח בעולם התוכן לא צריך בהכרח להתחיל ממנו, אלא דווקא להביא ניסיון עמוק מעולם העיתונות שמלמד את הדברים שאי אפשר ללמוד מסדנת כתיבה של יום אחד.